רבים יעידו כי הורות היא עבודה בפני עצמה. לא אחת שמענו על מקרים בהם ילדים נותרים ללא השגחה ברכב לוהט, תחת השמש הקופחת, לפעמים כי הנהג שכח את הילד ובמקרים אחרים, כאשר הילד נכנס למכונית נעולה ללא ידיעת ההורה.
בתוך דקות ספורות, עשוי להתרחש אסון. בימי הקיץ החמים, הטמפרטורה בתוך המכונית עשויה לטפס מעל 60 מעלות צלזיוס תוך פרק זמן קצר (30 דקות). זו הסיבה לסכנת חיים ממשית.
טמפרטורת גוף שלילד עולה בקצב של שלוש עד חמש פעמים מהר יותר ממבוגר. ילדים הינם רגישים יותר ונמצאים מסיכון מוגבר לפציעות בעקבות חשיפה לחום. ובכל זאת, תאונות קטלניות מתרחשות בכל שנה. ההורים שוכחים את הילד שלהם במכונית וזה עשוי לקרות לכל אחד מאיתנו. לעתים קרובות מתרחש אצל הורים אחראיים כמעידה רגעית, שכחה, עייפות ובלבול.
כאשר טמפרטורת הסביבה היא 22.2 מעלות צלזיוס, הטמפרטורה בתוך הרכב צומחת במהרה, 70 אחוזים מהצמיחה מתרחשים במהלך 30 הדקות הראשונות. מכת חום מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף עוברת 39.4 מעלות צלזיוס. התופעה מכניעה את פעילות ויסות החום במוח וגורמת לתסמינים כמו סחרחורת, בלבול, חרדה, פרכוסים, אובדן הכרה ובמקרים מסוימים אף עשויה לגרום למוות.
מהי מכת חום?
למרות הוריאציות הרבות בטמפרטורות הסביבה, בני האדם ויונקים אחרים מסוגלים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה על ידי איזון בין צבירת החום לבין יכולת הצינון והתנדפות החום.
מכת חום היא מצב מסכן חיים המתרחש כאשר טמפרטורת הגוף עולה בצורה חריגה, נגרמת בעקבות בעיה בפליטת החום ופגיעה במנגנון ויסות החום. טמפרטורת הגוף עולה כאשר יכולת הגוף לצנן את עצמו נפגעת או קורסת. הצטברות החום בגוף גורמת להרס רקמות.
התינוק שרוי בתוך רכב ללא אוויר וטמפרטורה גבוהה במיוחד בה השמש עלולה לחדור מעבר לשמשה ולגרום לכוויות על עורו של התינוק. הופתען של הכוויות יגרמו לאיבוד נוזלים, ירידה בלחץ הדם, סכנה של זיהומים ומאזן מלחים משובש.
תחילה, התינוק עלול להראות סימנים של תשישות, אולם בדקות הראשונות המצב מתון יותר. ייתכן שנבחין בצימאון, עייפות בלתי שגרתית ועור קריר ולח. בהמשך התינוק עשוי לחוות התכווצויות שרירים באזור הרגליים והבטן.
עם חלוף הזמן, התשישות המתונה של התינוק הופכת למכת חום, המאופיינת בתופעות הבאות: (39.4 מעלות צלזיוס) או גבוה מכך- אולם ללא זיעה. העור הופך להיות חם, משנה את צבעו לאדום ויבש.
הדופק מאיץ, התינוק שרוי במצב של אי שקט, בלבול, סחרחורת, כאבי ראש והקאות. הנשימות משתנות למהירות ורדודות. עייפות מתקדמת, התינוק חדל מלהגיב לסביבה. בהמשך, איבוד הכרה וסימני התייבשות חמורים.
טיפול
ראשית יש לפנות לאיש מקצוע בזריזות. מטרת הטיפול הראשוני היא להפחית את טמפרטורת הגוף באופן מיידי.
המטופל מועבר לאזור קריר (בבית, או באזור מוצל) ונעשה קירור פסיבי על ידי הפשטת הבגדים.
שיטות קירור אקטיביות בהן ניתן להשתמש כוללות: טבילה במים קרים או שימוש באפוד היפרתרמי. פעולה כמו עטיפת המטופל במגבות או בגדים רטובים יכולה לפעול כבידוד ולהגדיל אף את טמפרטורת הגוף. מאוורר או מכשיר מיזוג אוויר משמש ככלי אידוי.
טבילה במים קרים מאוד אינה מועילה, שכן היא גורמת לכיווץ כלי דם בעור ובכך מונעת מהחום לברוח.
שתייה היא בעלת ערך עליון בקירור המטופל. במקרים קלים של התייבשות, ניתן לייצב את הליקויעל ידי צריכת נוזלים, או משקאות איזוטוניים מסחריים המשמשים כתחליף.
קליטת הנוזלים היא מהירה אצל מרבית החולים, אך אם החולה הוא מבולבל, חסר הכרה, או שאינו מסוגל לצרוך נוזלים בכוחות עצמו, החדרת נוזלים תוך ורידיים ותוספי אלקטרוליט (באמצעות טפטוף) עשויים להיות נחוצים.
מצבו של החולה צריך להיות תחת מעקב של צוות רפואי מיומן. קצב הלב של המטופל והנשימה צריכים להיות במעקב, והחייאה עשויה להיות נחוצה במקרים בהם המטופל חוו דום לב.
ראו גם: