מערכת הבריאות במדינת ישראל נאלצת להתמודד לא אחת עם פצועי כוויות קשים, אולי יותר מכל מדינה אחרת. זאת עקב פצועי מלחמות, נפגעי טרור ונפגעי תאונות דרכים. טיפול חירום בנפגעי כוויה קשים דורש לעתים השתלה מיידית של עור.
על מנת שבית החולים יוכל לספק מיידית לנפגעי הכוויה עור להשתלה הוקם בנק העור. בנק העור כולל מאגר של עור שנלקח מגופות של מתים. בנק העור מאפשר לספק עור לניתוחי חירום וכן במצבים של נפגעי כוויה קשים רבים כמו באירועי טרור או מלחמות.
מהו בנק העור וכיצד הוא נוסד?
כאמור, בנק העור הוא מאגר של עור שנלקח מגופות ומיועד להשתלה באנשים שנכוו בכוויות קשות ומסכנות חיים.
הרעיון לבנק העור נהגה על ידי רופא אמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה, עת הצבא האמריקאי התמודד עם חיילים נפגעי כוויה רבים.
רופא זה גילה כי השתלה של עור שנלקח מגופות בנפגעי כוויה יכולה להציל את חייהם ולאפשר החלמה. בעקבות תגלית זו הוקם בנק העור הראשון בארה"ב. בעקבות בנק עור זה הוקמו בנקים דומים במדינות רבות בעולם.
מדוע צריך בנק עור?
העור הוא איבר חיוני להישרדות גוף האדם. הוא משמש מחסום בפני זיהומים, מגן על הגוף מפני שינויי מזג אוויר ומפגעים אחרים. גוף ללא עור לא יוכל לשרוד. עד היום לא נמצא טיפול יעיל לנפגעי כוויות קשים. הטיפול היעיל היחיד בנמצא הוא השתלת עור מעור שנלקח מגופות. העור המושתל אינו הופך לעור הקבוע של הנפגע.
בדרך כלל הגוף דוחה את העור החדש לאחר כשבועיים, ואז יש צורך בהשתלה נוספת. ובכל זאת, העור המושתל הוא מציל חיים. פשוט כך. באין פתרון רפואי אחר ועקב חשיבותו של העור בהצלת נפגעי הכוויה, השתלת עור בזמן בניתוח חירום לנפגעי כוויה קשים יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות. בדרך כלל, ככל שעובר הזמן הגוף משקם את עצמו לאט לאט ומגדל עור חדש, עד שאין עוד צורך בהשתלות החוזרות.
בתי החולים חייבים שיהיה להם מאגר של עור מוכן להשתלה בכל רגע נתון עבור ניתוחי הצלת חיים לנפגעי כוויה. זהו הצורך העומד בבסיס הקמת בנקי העור בעולם.
בנק העור בישראל
ישראל הקימה את בנק העור שלה בשלב מאוחר יחסית למדינות האחרות. הסיבה לכך נובעת ממחלוקת הלכתית שהתעוררה בעניין השתלות העור. הרבנים היו חלוקים בדעתם האם מבחינה הלכתית השתלת עור מותרת או לא.
המתנגדים להקמת בנק העור טענו כי ניצול עור המת נוגד את ההלכות של איסור קבלת הנאה מהמת ואיסור ניוול גופת המת.
התומכים בהקמת בנק העור טענו כי הבנק מוקם לענייני פיקוח נפש בלבד ולכן הוא מותר כי פיקוח נפש דוחה כל הלכה אחרת.
בסופו של דבר רק בשנת 1985 (40 שנה אחרי ארה"ב ומדינות המערב) הוקם בנק העור בישראל. כיום ישנם שני סניפים לבנק: סניף אחד בבית החולים הדסה עין – כרם בירושלים המשמש כבנק העור העיקרי בישראל, וסניף שני בבית חולים סורוקה בבאר שבע. מעבר לכך לכל בית חולים יש בנק עור קטן יותר. בנק העור בישראל מאז שהוקם הפך לבנק העור הגדול בעולם, והוא מכיל את כמות העור הרבה ביותר יותר מכל בנק עור אחר.
בנק העור הישראלי הוכיח את עצמו בשנות ה – 2000 בתקופות הפיגועים, עת הפיגועים גרמו לנפגעי כוויה רבים באירוע אחד. בעזרת בנק העור הישראלי ניצלו חייהם של רבים.
בנק עור, אם כן, נועד לטיפול מציל חיים וחרומי בנפגעי כוויות.